אחרי תקופה ארוכה של שמועות מאוחרי הקלעים הוחלט , ג'וש ד'אמארו הולך להיות המנכ”ל החדש של דיסני, ובכך סוף סוף נותן תשובה לשאלה שדיסני לא הצליחה לענות עליה כמו שצריך כבר שנים: מי אמור לקחת את ההגה ביום שאחרי אייגר?
כי על פניו היה נראה שבוב אייגר הולך בדרכו של וולברין כפי שדדפול אמר “עד שיהיה בן 90” ותקופה ארוכה זה באמת נראה ככה.
דיסני לא סתם בחרה יורש – היא בחרה אסטרטגיה
השורה הכי מעניינת בכל הסיפור הזה היא לא השם של ד’אמארו. היא התפקיד שממנו הוא מגיע.
ד’אמארו הוא לא איש הוליווד, לא איש סטרימינג, ולא אחד מהפרצופים שמזוהים עם “הצד היצירתי” של דיסני. הוא האיש של הפארקים. של המלונות. של הקרוזים. של המקום שבו דיסני עדיין יודעת לעשות את הדבר שהיא הכי אוהבת: להפוך מותג לכסף, בלי להתנצל.
וזה כל הסיפור.
בזמן שהאולפנים מתנדנדים בין הצלחות להימורים יקרים, ובזמן ש־Disney+ כבר מזמן לא נתפסת כחלום רטוב אלא כמשימה שצריך להפוך לרווחית, הפארקים הם המקום שבו דיסני עדיין נראית כמו דיסני.
הבחירה ד’אמארו בעצם מייצגת את הצורך של החברה להתמקד בחווית הלקוחות בהקשר של ייצוב המותג דיסני, ביחס לסרטים והסדרות שלפעמים מצליחים יותר ולפעמים פחות
בחירת הדירקטוריון בד’אמארו, בעצם אומר משהו די פשוט:
אנחנו הולכים עם הדבר שעובד.
ומה עם דנה וולדן, מי שהרבה ציפו שתיקח את המושכות על דיסני? (שלא בדיוק חיכתה להיות מספר 2)
כאן מגיע המהלך החכם באמת.
כי אם היית צריך לנחש מי תהיה היורשת, להרבה אנשים היה נשמע יותר הגיוני ללכת על דנה וולדן. היא יושבת על התוכן, על האולפנים, על הטלוויזיה. היא בדיוק מה שדיסני אמורה לשים בפרונט אם היא עדיין רוצה לשדר: “אנחנו מתמקדים בסיפורים”.
אבל דיסני עשתה מהלך של גם וגם: ד’אמארו מקבל את תפקיד המנכ”ל, וולדן מקבלת תפקיד של אחראית תוכן ראשית, פקיד יצירתי בכיר מאוד.
במילים פשוטות:
דיסני לא רק בחרה יורש, היא בנתה מנגנון הגנה.
כי הם יודעים טוב מאוד מה קרה בפעם האחרונה שהם עשו מעבר “מסודר” מבוב אייגר לבוב צ’יאפק (שגם היה אחראי על הפארקים).
אייגר עדיין נשאר בשטח
לפי הדיווחים, אייגר יישאר בתמונה כיועץ בכיר וחבר דירקטוריון עד סוף 2026.
זאת הדרך של דיסני להגיד למשקיעים: “זה מעבר שקט, אל תילחצו”.
וזאת גם הדרך של דיסני להגיד לעצמה: “אם יהיה בלגן… אנחנו יודעים את מי להחזיר”.
השורה התחתונה
אם מישהו חיפש הוכחה לזה שדיסני כבר לא חושבת כמו חברת קולנוע אלא משנה את המבנה והפוקוס שלה – הוא קיבל אותה.
המינוי של ד’אמארו הוא לא רק סגירת סאגת הירושה. הוא בחירה מודעת בהיגיון הבא:
פחות לשים את העתיד על “האם מארוול יתאפסו”, יותר לשים את העתיד על הדבר היחיד שאף אחד לא מצליח לערער אצל דיסני כבר עשורים.
המותג.
כי בסופו של יום, דיסני יכולה להוציא עוד סרט ועוד סדרה, ולקוות שזה יהפוך לאירוע.
אבל בפארקים אין “לקוות”. שם זה עובד.
השאלה היחידה היא האם האיש של הפארקים יצליח גם להיות האיש שיחזיר לדיסני את הקסם בצד השני של העסק – זה של המסך.
דיון